<h1>ערוך</h1>
<h2>דף ג:</h2>
הא — בחרפי, הא — באפלי — פי' חרפי — אין נעצרין, אפלי נעצרין משום דמעלי, רוחות נמי, רוח מצויה — לא מיעצרה, רוח גדולה שאינה מצויה בכל עת — נעצרת, חרפי — ראשונים כמו "בימי חרפי" (איוב כ"ט, ד'), אפלי —
<b>מאוחרים] כמו "כי אפילות הנה" (שמות ט', ל"ב). [הערוך ערך חרףגב</b>
הא — בחרפי, הא — באפלי.
<b>הערוך ערך אפל</b>
אפשר בנפוותא — פי' יכולין להבר בלא רוח לכבור בכברה ולהסיר התבן מן הבר.
<b>הערוך ערך נףגא</b>
העבים והרוחות שניות למטר — פי' מטרא ובתריה זיקא בניחותא או עיבא מעלו כאילו הוי מיטרא תניינא.
<b>הערוך ערך עבגא</b>
הא — דאתיא ניחא, הא — דאתיא רזיא — פי' בכח.
<b>הערוך ערך רזגא</b>
למעוטי בגלוהי דליליא — פי' לשון נוגה.
<b>הערוך ערך גלא</b>
<h2>דף ד.</h2>
עורפילא אפילו לפרצידא דתותי קלא מהני — פי' הפרי שתחת האבן צומח, וכן תלמיד חכם דומה לפרי שתחת האבן ששואב שואב וכיון שצומח צומח בבת אחת.
<b>הערוך ערך פרצד</b>
לפרצידא דתותי קלא מהני — פי' אבן.
<b>הערוך ערך קלאגא</b>
עורו פילי — דבר שהיה ישן ונתעורר.
<b>הערוך ערך ערגא</b>
מאי עורפילא — עורו פילי — פי' טיפה היורדת בכח ומערערת הגומות, פילי היינו פלחי כדפרשינן בע' שלפני זה.
<b>הערוך ערך פלגג</b>
האי צורבא מרבנן דמי לפרצידא דתותי קלא דכיון דנבט — נבט — פי' בע' פרציד.
<b>הערוך ערך נבט</b>
<h2>דף ד:</h2>
לדידן דאית לן פירי בדברא — פי' בשדה.
<b>הערוך ערך דברגד</b>
<h2>דף ה.</h2>
עשרין ותרתי שביקא להו — פי' הלא הם מפורשין מהדין קרא ולקמיה (ירמיה ב', י"ג) כ"ד, ואמאי חשב ב' ושביק כ"ב, ואילו הן א)גאותי עזבו, ב)גלחצב להם, ג)געזבך את ה' אלהיך (שם י"ז), ד)גרעתך (שם י"ט), ה)גומשבותיך, ו)גולא פחדתי, ז)גלא אעבוד (שם כ'), ח)גצועה, ט)גזונה, י)גנהפכת (שם כ"א), יא)גנכתם עונך (שם כ"ב), יב)גלא נטמאתי (שם כ"ג), יג)גדרכך בגיא, יד)גכי אהבתי זרים (שם כ"ה), טו)גואחריהם אלך, טז)גהובישו, יז)גמלכיהם, יח)גשריהם (שם כ"ו), יט)גכהניהם, כ)גנביאיהם (שם כ"ו), כא)גאומרים לעץ אבי אתה (שם כ"ז), כב)גולאבן את ילידתני, כג)גכי פנו אלי עורף (שם כ"ז), כד)גכי מספר עריך היו אלהיך יהודה. ואמרינן נמי דהני דאמירן הכא כ"ד רעות דכתיבן בענין "התשפוט התשפוט" (יחזקאל כ"ב, ב') ודאמי דהכי הוא בודאי, ואלו הן א)געיר שופכת דם (יחזקאל כ"ב, ג'), ב)גועשתה גלולים (שם), ג)גטמאת השם (שם ה'), ד)גרבת המהומה (שם), ה)גאיש לזרעו היו בך למען שפך דם, ו—ז)גאב ואם הקלו בך, (שם ז'), ח)גלגר עשו בעשק (שם), ט)גיתום, י)גואלמנה הונו בך (שם), יא)גקדשי בזית (שם ח'), יב)גואת שבתותי חללת (שם), יג)גאנשי רכיל היו בך (שם ט'), יד)גואל ההרים אכלו בך (שם), טו)גזמה עשו בתוכך (שם), טז)גערות אב גלו בך (שם י'), יז)גטמאת הנדה ענו בך (שם), יח)גואיש את אשת רעהו עשה תועבה, יט)גואיש את כלתו טמא בזמה, כ)גואיש את אחתו בת אביו ענה בך (שם י"א), כא)גשחד לקחו בך (שם י"ב), כב)גנשך ותרבית לקחת, כג)גותבצעי רעיך בעשק, כד)גואותי שכחת (שם), הרי כ"ד. בס"א כתיב תרתי הויין והא כ"ד הויין, ס"א תרתי הוא דעבוד כ"ד שביקא, א"ל הכי אמר ר' יוחנן כל אחת ואחת שקולה כשתים שנא' "כי שתים רעות עשה עמי" ובתרה שמעתא אחריתי כי עברו וגו' (ותולא) [בלוא], [ותו לא] וגו' זאת אגדה היא, וגם הוא יש שאמר בפירושה דהני כ"ד דקאמר לאו דווקא האי מניינא אלא לרעות נפישתא קא מכוין, ודקאמר כ"ד בלשון הבאי וגוזמא כדכתיב "מהכות כסיל מאה" (משלי י"ז, י'), "כי שבע יפול צדיק וקם" (שם כ"ד, ט"ז), "כי שבע תועבות בלבו" (שם כ"ו, כ"ה), "ולמך שבעים ושבעה" (בראשית ד', כ"ד) וכיוצא בהם, ואי אמרת היכי כ"ד אמרי, רגילין רבנן למימר במאי דנפישי כ"ד, כי האי דשוכר את הפועלים (ב"מ פ"ד.) אמר לית דין כבר לקישא דאי הוה כבר לקישא הוה מקשה לי כ"ד קושיי ומפריקנא ליה כ"ד פירוקא וממילא רווחא שמעתתא, וכן אמר בסוף המדיר (כתובות ע"ז:) כ"ד מוכי שחין היו בירושלים, כל אילו מפירושי רב האי גאון, ומניין של יחזקאל הוא העיקר (בעניינו) [בעינינו] שכן מצינו מפורש בויק"ר אל תונו פ' מות וחיים (ל"ג) ר' יודן בשם ר' יוחנן כ"ד חטאות סדר יחזקאל ומכולן לא חתם אלא על הגזל.
<b>הערוך ערך עשר אחר ע' עסק</b>
<h2>דף ו.</h2>
ומעלה סקאין — פי' מין ארבה "יירש הצלצל" (דברים כ"ח, מ"ב) תרג' יחסננה סקאה.
<b>הערוך ערך סקא</b>
ובזתים משתרד רביעה שנייה... גשמים שירדו שבעה ימים זה אחר זה — אתה קורא בהן רביעה ראשונה שנייה ושלישית, כמאן — כר' יוסי — פי' כל הגשמים שיורדין במרחשון עד יום י"ז נחשבין רביעה ראשונה למה, אם רביעה שתרד ביום י"ז היא ראשונה כל שכן קודם לכן, מי"ח ועד כ"ג היא בינונית, ומכ"ד ועד ר"ח כסלו היא אפילה, עכשיו כשהתחילו הגשמים מחצי יום י"ז וגמרו בחצי יום כ"ד שהן ז' ימים מיום ליום — אתה מונה בהן רביעה ראשונה שנייה ושלישית.
<b>הערוך ערך רבעגג</b>
<h2>דף ו:</h2>
מאימתי כל אדם מותרין בלקט... משילכו הנמושות — ירושלמי (פ"ח, מ"א) אמר ר' יוחנן למה נקרא שמן נמושות שהן באות בסוף, אית תנאי תני משושות שהן ממשמשין ובאין, וי"א, מתאחרין ובאין, וי"א, כמו "ממשת את כל כלי" (בראשית ל"א, ל"ז) (ממשות)
<b>מששות] כל השדה מקצה לקצה ללקוט השבלים, גמרא בבלית ר' יוחנן אמר סבי דאזלו אתיגדא — פי' זקנים תשושי כח שהולכין במשענת בידם דכיון שאין בהן כח לילך הרבה השדה שיכנסו בה ללקט לא יניחו אחריהם כלום, ומפורש בע' גד. ריש לקיש אמר לקוטי בתר לקוטי — פי' עניים הבאים ללקט בפעם שנייה. [הערוך ערך נמש</b>
מאי נמושות ר' יוחנן אמר סבי דאזלי אתיגדא — פי' זקנים דמהלכין במשענת "שבתך ומשענתך" (תהלים כ"ג, ד') תרג' תיגדאך תריצא ואוריתך, "מחזיק בפלך" (ש"ב ג', כ"ט) תרג'
<b>ומתקיף] בתיגדין. [הערוך ערך גדגג</b>
אמר ר' אבהו מה לשון רביעה — שרובע את הקרקע, כדרב יהודה דאמר רב יהודה מטרא בעלה דארעא שנאמר "כי כאשר ירד הגשם והשלג וגו' עד והולידה" וגו' (ישעיה נ"ה).
<b>הערוך ערך רבעגג</b>
מטרא במפתח בבא — בר חמרא מוך שקיך וגני — פי' פשוט וערוך שוקיך והצע בקרקע ושכב, "רפדתי יצועי" (איוב י"ז, י"ג) תרג' מאכית שיווי, "משכב וספות" (ש"ב י"ז, כ"ח) תרג' מככין
<b>וקולין], "וישבת על מטה כבודה" (יחזקאל כ"ג, מ"א) תרג' ורמית דרגשין מככין דיקר. [הערוך ערך מךגא</b>
טבא שתא דטבת ארמלתא, א"ד דלא ביירי בה תרביצי — פי' חצרות וכן מפורש בפ' המוכר את הבית בגמ' המוכר את החצר (ב"ב ס"ז.) ר' אלעזר אומר המוכר את החצר וכו' עד כי פליגי דאמר ליה דרתא, ר"א — סבר תרביצא משמע שכן תרג' "חצר" — דרתא, על כן אמר לא מכר אלא אוירה של חצר, וכשטבת ארמלתא שלא ירדו גשמים בטבת שהגשם בעל לארץ, שנאמר "והולידה והצמיחה" (ישעיה נ"ה, י') לא ביירי תרביצי כלומר אין מניחין שממה החצרות אלא שוכנין שם שלא באו גשמים כדי ליכנס לבית. "לא תשם" (בראשית מ"ז, י"ט) תרג' לא תבור, פ"א, דלא בייר תרביצי כיון שיש חום יושבין באויר החצרות להתרווח לרוח, לפיכך אין מניחין אויר החצר בורה בלא בני אדם אלא שוכנים בה, פ"א, תרביצא — מקומות שנתרבצו במים כמו (מ"ק ו':) המרבץ שדהו ומרבצים שדה לבן בשביעית, וכשירד יורה במרחשון וכסלו והשדה מתרבצת ותתיבש בטבת חורשין אותה וזורעין אותה, אבל כשיורדין גשמים אף בטבת אין יכולין לזרוע וביירי תרביצי, פ"א, תרביצי — בתי מדרשות, כלומר אין חרבין בתי מדרשות שיכולין תלמידין לבא שאין מעכבין להן הגשמים ובטבת יש להן פנאי יותר מכל ימות השנה. איכא דאמרי דלא שקיל שיבתנא — כלומר לא נסתלק החום אלא ישנים בפתחים פתוחים מפני חוזק החום.
<b>הערוך ערך תרבץ</b>
דלא שקיל שודפנא — פי' ענין לקיחה.
<b>הערוך ערך שקלגב</b>
טובא שתא דטבת מנוולתא — כלומר בעת שיהו בני אדם מטונפין ברגליהן ובגדיהן בטיט בזה טובת השנה.
<b>הערוך ערך נוול</b>
דיקא נמי דכתיב "תמטר" (עמוס ד', ז') — תהא מקום מטר.
<b>הערוך ערך תהגג</b>
מאימתי מברכין על הגשמים — משיצא חתן לקראת כלה — פירוש כשתרד טיפה על הקרקע שכבר ירד בו מטר מעלת כמין אבעבועות לפי ירידת הגשמים, שהגשמים נקראין חתן ואבעבועות כלה, פ"א, משיצא חתן אבעבוע ממבוי זה ואבעבוע ממבוי זה ויפגעו זה בזה אלו ב' אבעבועין נקראין חתן וכלה, פ"א, שהשווקים מלאין מים ושופכין משוק זה לשוק זה ופוגעין זה לזה כמו שיצא חתן לקראת כלה.
<b>הערוך ערך חתן</b>
<h2>דף ז:</h2>
אי הוו סנו — טפי הוו גמירי.
<b>הערוך ערך סןגא</b>
אם ראית רקיע שנעשה בהורין בהורין — "רוח עברה ותטהרם" (איוב ל"ו, כ"א) — פי' גדודים של עננים בשביל שלא ראו אור שהיא התורה בהורין של רקיע, רוח עברה ותטהרם, פ"א, בהורין — מטולאים מלשון בהרת.
<b>הערוך ערך בהר</b>
<h2>דף ח.</h2>
אם ראית דור שהשמים משותכין כנחושת מלהוריד טל ומטר — פי' ישך משותך — נחש נחושת, כלומר שהעלו חלודה כנחושת, בלא לחש שאין מי שיתפלל.
<b>הערוך ערך שתך</b>
א"ר חנינא בא וראה כמה גדולים בעלי אמנה, מנא לן — מחולדה ובור, ומה המאמין בחולדה ובור כך, המאמין בהקב"ה על אחת כמה וכמה — פי' מעשה בנערה שהיתה הולכת לבית אביה והיתה מקושטת בכלי כסף וזהב וגם יפת תואר, ותעת בדרך והלכה בלא יישוב, כיון שהגיע חצי יום צמאה ולא היה לה לוייה, ראתה באר וחבל של דלי תלוי עליה, אחזה בחבל ונשתלשלה וירדה [לבאר], לאחר ששתת בקשה לעלות ולא יכלה, היתה בוכה וצועקת, עבר עליה אדם אחד ושמע קולה ועמד על הבאר והציץ בה ולא היה יכול להבחין [לה], אמר לה מי את מבני אדם או מבני המזיקין, אמרה לו מבני אדם אני, אמר לה שמא מן הרוחות את ומתנכרת עלי, א"ל לאו, אמר לה השבעי לי שמבני אדם את, נשבעה לו, אמר לה מה טיבך ספרה לו כל המעשה, א"ל אם אני מעלך תנשאי לי, אמר לו הין, העלה כיון שהעלה ביקש להיזקק לה מיד, אמרה לו מאיזה עם אתה א"ל מישראל אני וממקום פלוני אני וכהן [אני] אמרה לו אף אני [ממקום פלוני] ממשפחת פלוני בני אדם ידועים ונקובי שם, אמרה לו עם קדוש כמותך שבחר בך הקב"ה וקידשך מכל ישראל אתה מבקש לעשות כבהמה בלא כתובה ובלא קידושין, בוא אחרי אצל אבי ואמי ואני מתארסת לך, נתנו ברית זה לזו וזו לזה, אמר לה מי יהיה עד ביני ובינך והיתה חולדה אחת עוברת כנגדן, אמרה לו השמים וחולדה זו ובאר זה יהיו עדים שאין אנו מכזבים זה בזה, הלכו כל אחד לדרכו, ואותה הנערה עמדה באמונתה, וכל מי שהיה תובעה היתה ממאנת עליו, כיון שהחזיקו בה התחילה לנהוג עצמה כשוטה ונכפה ומקרעת בגדיה ובגדי כל מי שהיה נוגע בה, עד שנמנעו בני אדם ממנה, והיא היתה משמרת בריתה לאותו איש, והוא כיון שעבר מכנגד פניה תקפו יצרו ושכח והלך לעירו ונפנה למלאכתו ונשא אשה אחרת ונתעברה וילדה בן זכר, כשהגיע לג' חדשים חנקתו חולדה ועוד נתעברה וילדה זכר ונפל לבור, אמרה לו אשתו אם כדרך כל אדם היו מתים בניך הייתי אומרת צידוק הדין, עכשיו שמתו מיתה משונה אין זה בלא דבר, אלא ספר לי מה מעשיך, גילה לה כל המעשה, נתגרשה ממנו, אמרה לו לך אצל חלקך שנתן לך הקב"ה, הלך ושאל בעירה אמרו לו נכפתה היא כל מי שתובעה כך וכך עושה לו, הלך אצל אביה (פירש) [סיפר] לו כל המעשה, אמר לו אני מקבל כל מום שבה, העמיד עליו עדים בא אצלה התחילה לעשות כמנהגה, סיפר לה מעשה חולדה ובור, אמרה לו אף אני בבריתי עמדתי, מיד נתיישבה דעתן ופרו ורבו בבנים ובנכסים ועליה אמר הכתוב "עיני בנאמני ארץ" (תהלים ק"א, ו').
<b>הערוך ערך חלדגא</b>
<h2>דף ח:</h2>
שמש בשבת — צדקה לעניים.
<b>הערוך ערך שמשגב</b>
<h2>דף ט.</h2>
כי משמש בד' לשונות — כבר פירשנו בערך אי.
<b>הערוך ערך כיגב</b>
<h2>דף ט:</h2>
מישרא — פי'
<b>ערוגה] (ערוגות). [הערוך ערך משר</b>
"ה' עושה חזיזים" (זכריה י', א') מאי חזיזים אמר רב יהודה פורחות — פי' עבים דקים נקראו חזיזין והיינו עיבא קלישתא דתותי עיבא סמיכתא ונקראו פורחות, ומפורש בע' אד.
<b>הערוך ערך חזיז</b>
נהילה מקמי מיטרא — אתי מיטרא — פי' המטר היורד דק כמו הקמח, אם הם תחילת ירידת המטר — ירד המטר הרבה, וסימן נפה שכיון שמתחלת לפלוט הדק פולטת סולת וצריד וכיוצא בו, אבל אם זו נהילא באחרית המטר דע דפסק מטרא וזהו תמצית מטר, וסימנך חריא דעיזי ס"א רדיא וכבר פירשנו בע' חר.
<b>הערוך ערך נהל</b>
נהילא דבתר מיטרא — פסק מיטרא — וסימנך חריא דעיזי — פי' מטר דקה של אחר המטר, חריא דעיזי — שמוציא רעי לבסוף דק. מהולתא — נפה שבתחלה מוציא קמח דק ובסוף עבה. וי"א רדיא דעיזי — פירוש כיון שאינו בא בקילוח אלא כעין שותת טיפה טיפה לא נשאר בו כלום חלב.
<b>הערוך ערך חרגח</b>
<h2>דף י.</h2>
ר' אליעזר אומר מתמתקין הן בעבים, מנא ליה דכי אתא רב יצחק בר יוסף אמר כתיב "חשכת מים", (תהילים י"ח, י"ב) וכתיב "חשרת מים" (שמואל-ב', כ"ב, י"ב) שקיל כ"ף ושדי ארי"ש קרי בה חכשרת — כלומר נכשרין ומתמתקין.
<b>הערוך ערך חכשרת</b>
חשוך ענני — סגיאין מוהי, נהור ענני — זעירין מוהי.
<b>הערוך ערך נהרגא</b>
סגן מוהי — "כולו שב במרוצתם" (ירמיה ח', ו') תרג' כולהון מסגן ברעות נפשהון.
<b>הערוך ערך סגגד</b>
מתמצית בית כור שותה תרקב — פי' תרי וקב
<b>דהיינו] ג' קבין והן חצי סאה. [הערוך ערך תרקב</b>
עתידה בבל דחצדא בלא מיטרא — פירוש שקוצרת בלא מטר כלומר שאינה צריכה למטר שיושבת בין בצעי המים. ל"א דאצדא — כלומר תשם. נקטינן טובעני ולא יובשני — כלומר מוטב שיהיה מטר הרבה מהיות חורב בלא מטר.
<b>הערוך ערך טבאי</b>
מכי מעיילי ציבי דבי טבות רישבא — פי' הגאון כאשר כתוב "נשיא בית אב" (במדבר ג', כ"ד) תרגומו ריש בית אבא.
<b>הערוך ערך רשבא</b>
וסימנך עילאי בעו מיא, תתאי לא בעו מיא — פי' שמואל בנהרדעא ורב בסורא ותרוייהו על פרת ונהרדעא לעיל מן סורא טפי מן כ', שמואל ונהרדעי בעו מיא ורב וסוראי תתאי לא בעו מיא, דכיון שהן תחתיים נקוים המים אליהן ומתקיימין אצלם. והילכתא יום ס' כלאחר ס'.
<b>הערוך ערך עלגא</b>
<h2>דף י:</h2>
ואפילו במסכתא דכלה — כבר פירשנו בע' כלה.
<b>הערוך ערך מסךגב</b>
כל ששואלין אותו דבר אחד בתלמודו ואומרו אפילו במסכת כלה — פי' ר"ח ז"ל בכל מקום — בכלום מקום, כלומר מקום אחד מן התלמוד ואפילו במסכת דכלה שמתעסקין בה כל תלמידי חכמים שרוצין לדרוש בכלה של אלול או בכלה של אדר.
<b>הערוך ערך כלגד</b>
<h2>דף יא.</h2>
בארבא — ספינה.
<b>הערוך ערך ארבגו</b>
מאוונא לאוונא — פי' מקום ששם שומרי הדרכים ומוכרי חפצים.
<b>הערוך ערך אוון</b>
קסבר משום מעיינא — פי' שאם אוכל הרבה מתכבד במיעיו ואין יכול לילך, פי' אחר אם יאכל הרבה יקחהו שלשול ויבא להתאחר מן השיירא.
<b>הערוך ערך מעגב</b>
חסוכי בנים — פירוש לשון חיסור כמו "לא חשכת את בנך" (בראשית כ"ב, ט"ז).
<b>הערוך ערך חסך</b>
<h2>דף יא:</h2>
במה שימש משה כל ימי המילואים — בחלוק לבן שאין בו אימרא — "על פי מידותיו" (תהלים קל"ג, ב') — תרג' על אמרא דלבושיה, פי' חלוק לבן שאין בו אימרא, ופי' אלו בני אדם חשובין כשתופרין את הבגד מחפין את התפר בבגד נאה בארגמן.
<b>הערוך ערך אמרגג</b>
<h2>דף יב.</h2>
דמי למפוחא דמלא זיקא — פי' נוד מלא רוח.
<b>הערוך ערך מפוחא</b>
אימת מקבלה רב אמר במנחה — פי' משעה שיתכוין לתפילת המנחה, ואפי' מתעסק במלאכתו אומר מחר אהא בתענית יהי רצון שתהא תפלתי ביום תעניתי מקובלת. ושמואל אמר בתפילת המנחה — כלומר צריך להיות כולל אלו הדברים בשומע תפלה. אמר ר' נסים ב"ר יעקב ז"ל ראיתי בפירושי רבותינו הגאונים ז"ל ובתשובות שאמרו אין אומרים עננו אלא במנחה בלבד אבל בערבית ובשחרית של תענית לא, וקשיא להו הא דתני ר' הושעיא ימים שאין בהם קרבן מוסף כגון שני וחמשי של תעניות ושל מעמדות ערבית שחרית ומנחה מתפלל י"ח כדרכו ואומר מעין המאורע בשומע תפלה, דאלמא צריך המתענה שיאמר ענינו בערבית בשחרית ובמנחה. ואיתא להא ברייתא בפ' במה מדליקין (כ"ד.) ובגמ' דבני מערבא בברכות בפ"ד ובתעניות בפ"ב אמר ר' זעירא בשם ירמיה יחיד בתענית צבור צריך להזכיר מעין המאורע, והיכן אומרה בין גואל לרופא חולים, מהו אומר — ענינו אבינו ענינו בעת ובעונה הזאת בצרה גדולה אנחנו ואל תתעלם מתחינתנו כי אתה עונה בעת צרה וצוקה כאמור ויצעקו אל ה' בצר להם יוציאם ויושיעם בא"י העונה בעת צרה. ר' ינאי בר' ישמעאל בשם דבית ר' ינאי אומר אומרה בשומע תפלה. ר' יונה בשם רב אומר ואפילו יחיד שגזר על עצמו תענית צריך להזכיר המאורע, והיכן אומר ר' זעירא בשם רב הונא אומר בליל שבת וביומו פי' ערבית שחרית ומנחה.
<b>הערוך ערך קבלגא</b>
<h2>דף יב:</h2>
אביי ורבא מעיילי
<b>כי מסיימי] אפנתא — פי' אפנתא פנים של מנעל מלמעלה. [הערוך ערך אפנתא</b>
מטהרא — תרגום "והיית ממשש בצהרים" (דברים כ"ח, כ"ט) בטיהרא.
<b>הערוך ערך טהרגב</b>
<h2>דף יד.</h2>
ושאר מיני פורעניות המתרגשות ובאות לעולם כגון החוך, והגוב, זבוב, וצרעה. ס"א כגון חיכוך, וחגב — פי' חיכוך שמחכך אותו.
<b>הערוך ערך חךגה</b>
על אילו מתריעין בשבת וכו' עד ר' יוסי אומר לעזרה ולא לצעקה — פי' לעזרה כל אחד מהן מתפלל בפני עצמו אבל אין עושין כנופיא. פי' לצעקה אין אומרים ענינו כל הצבור ביחד בקול, פ"א, לעזרה מתפללין להקב"ה כדי לעזרן ולהצילן אבל לא לצעקה אין מתפללין להקב"ה שלא להראותן צרה כמו שראו אנשי אותה ספינה, פ"א, לעזרה מתריעין שיבואו להן לעזרה.
<b>הערוך ערך עזר</b>
התרעה — פי' התרעה בענינו, שמעתי שיש מקומות שאומרין כל הציבור ברכת ענינו ביחד בקול לאחר שגומרה החזן והיינו התרעה פי' ר"ח זצ"ל קיימא לן דאית לן לאורוכי בתרועות כל מאי דבעי, וכך מנהג כל ישראל, עיי' בע' עזר.
<b>הערוך ערך תרעגא</b>
<h2>דף יד:</h2>
גזר י"ג תעניות ולא אעני, סבר למגזר טפי א"ל ר' אמי הרי אמרינן אין מטריחין על הציבור יותר מדאי אמר
<b>ליה] ר' אמי דעבד לגרמיה הוא דעבד — פי' יש מפרשין אלו שני מעשים דר' אמי כפי' הראשון לדעתיה עבד וחולקין עליו חבריו, וי"מ לגרמיה עבד שלא היה יכול להתענות. [הערוך ערך גרםגב</b>
אי זו היא נטיעה של שמחה — זה הנוטע אכורנקי של מלכים ויש מפרשים אכורנקא — פי' כורנקי — נטיעה, ובע' כ"ף יש מהן.
<b>הערוך ערך אכורנקי</b>
איזוהי נטיעה של שמחה זה הנוטע כוורנקי של מלכים — פירוש אילן ששותלין כשנולד האדם לצרכו בבוסתנא.
<b>הערוך ערך כוורנק</b>
<h2>דף טו.</h2>
מניחין אפר מקלה ע"ג התיבה — פי' אפר שעושין גחלים הקליות הלוחשות לאחר שהן עוממות.
<b>הערוך ערך אפרגא</b>
<h2>דף טו:</h2>
אנשי משמר... ואנשי בית אב — פי' כהנים נחלקים לכ"ד חלקים וכן הלוים וכן ישראל, ויודעין היו הכהנים והלוים וישראל שבכל משמר ומשמר הגיע זמן המשמר, כהניו ולויו עולין לירושלים וישראל שבאותו משמר שאינן יכולין לעלות לירושלים מתקבצין בעריהן וקוראין בענין הקרבנות ובענין מעשה בראשית ובטלין ממלאכה כל אותה שבת, וישראל שבמשמר נקראין אנשי מעמד בשביל שעומדין בתפלה ומתענין ד' תעניות בשבת, כמפורש בגמ' דעל כל משמר ומשמר בפ' ג' פרקים (לקמן כ"ז:) אנשי בית אב — נקראין אותן שעובדין באותו יום שמגיעין, אנשי משמר — נקראין אותן שעובדים באותו שבוע, ובין אנשי משמר ובין אנשי בית אב אסורין להתענות.
<b>הערוך ערך אנשי משמר ואנשי בית אב</b>
אין גוזרין תענית על הציבור לכתחילה בחמישי שלא להפקיע את השערים — פי' מלשון בקיעה.
<b>הערוך ערך פקעגו</b>
<h2>דף טז.</h2>
צדיק ורשע עלוב ושאינו עלוב — מי נדחה מפני מי — "ואביונים מאדם" (משלי ל', י"ד) תרג' ולעליבין מבני אינשא, "אם היום תהיה עבד" (מלכים-א' י"ב, ז') תרג' תתעלב, בצפניה (ג', י"ב), "עם עני ודל" תרג' עם ענוותן ומקבל עולבן.
<b>הערוך ערך עלב</b>
אפילו גזל מריש ובנאו בבירה — מקעקע כל הבירה כולה ומחזיר מריש לבעליו — "וכפיס מעץ יעננה" (חבקוק ב', י"א) תרג' ושיפא מגו מרישא עני לה.
<b>הערוך ערך מרש</b>
כיצד — מקעקע כל הבירה — פי' ענין חתוך הבירה.
<b>הערוך ערך קעקע</b>
<h2>דף טז:</h2>
מאי שביעית — שביעית לארוכה — פי' שביעית לגואל ישראל שהיא ארוכה, והיא משמנה עשרה ולא יבא התוס' אלא ששה, ובספ"ק דברכות ירו' (פ"א, ה"ח) תני צריך להאריך בגואל ישראל בתענית, הא בשש שהוא מוסיף אינו מאריך.
<b>הערוך ערך ארךגג</b>
<h2>דף יז.</h2>
אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו — פי' כיון שנתקלקלה ידיעתו בבית אב שלא הותר שאפילו יבנה הבית אינו משמש עד שישב בבית דין של כהונה, ויקבעוהו באיזה יום ישמש.
<b>הערוך ערך תקן</b>
<h2>דף יז:</h2>
אמר רמי בר חמא דרך מיל, ושינה כל שהוא מפיגה את היין — "הסירי את יינך מעליך" (ש"א א', י"ד) תרג' הלא תפיגי ית חמרך מינייך, "וריחו לא נמר" (ירמיה מ"ח, י"א) תרג' וריחיה לא פג.
<b>הערוך ערך פגגא</b>
מריש ירחא דניסן עד תמניא ביה איתוקם תמידא דלא למספד — שהיו הצדוקין אומרין יחיד מתנדב ומביא תמיד וכו'.
<b>הערוך ערך רשגב</b>
<h2>דף יח.</h2>
באו והבגינו בלילה. ס"א והפגין — פי' זעק ויש שלועזין כן.
<b>הערוך ערך בגן</b>
<h2>דף יח:</h2>
טוריינוס גופיה בטולי בטלוה הואיל ונהרגו בו שמעיה ואחיו — פי' נמצאת בת קיסר הרוגה ובקשו להרוג כל יהודי בשבילה, ואמרו הם אנו הרגנוה כדי להציל כל ישראל ונהרגו הם, והם שמעיה ואחיו שנהרגו בי"ב באדר.
<b>הערוך ערך הרג</b>
פפוס ולוליאנוס אחיו — שנתנו להם מים בכלי זכוכית צבועה ולא קבלו מהן, אמר לא נתכוונו משמדתיהון אלא מגבי ארנונין.
<b>הערוך ערך צוגא</b>
אמרו לא זזו משם עד שבאו דיופלי דרומי והכו את מוחו בגיזרין — פי' שני שלוחים.
<b>הערוך ערך דיופלי</b>
<h2>דף יט.</h2>
<b>לעיל י"ד ע"א] ושאר כל מיני פורעניות כגון חיכוך חגב צרעה לא היו מתריעין אלא צועקין. לעזרה אבל לא לצעקה — כבר פי' בע' עזר [שם]. [הערוך ערך צעק</b>
עג עוגה ועמד בתוכה — פי' השים הקפה בארץ.
<b>הערוך ערך עג</b>
אם נמחית — פי' אם נמחית מלשון "וימח את כל היקום" (בראשית ז', כ"ג) כלומר אם כסוה המים כאילו נמחית מן העולם. בירושלמי מפרש כשם שאי אפשר לאבן הזאת להמחות — כך אי אפשר להתפלל על הגשמים שילכו. ואבן טועין — אבן גדולה היתה בירושלים, כדגרסינן באלו מציאות בגמ' דעד מתי חייב להכריז (ב"מ, כ"ח.) ת"ר אבן טועין היתה בירושלים כל מי שאבדה לו אבידה נפנה לשם וכל מי שמוצא אבידה נפנה לשם זה עומד ומכריז וזה נותן סימניה ונוטלה, וזו היא ששנינו צאו וראו אם נמחת אבן הטועים.
<b>הערוך ערך אבן טועין</b>
אבל מה אעשה לך ואתה מתחטא לפני המקום... כבן שמתחטא לפני אביו — "כי הילדים רכים" (בראשית ל"ג, י"ג) תרג' ירו' ארום טלייא מתחטיין, וכתרגום "ונקרב את קרבן ה"' (במדבר ל"א, נ') מפרנקיתא ומחטיתא.
<b>הערוך ערך חטגא</b>
זרעים שצמחו וחזרו ושנו — פי' כמשו. "שמה ושערורה" (ירמיה ה', ל') תרג' תימה ושנא וכן "שערורית עשתה מאד" (שם י"ח, י"ג).
<b>הערוך ערך שןגג</b>
לא צריכא דהדר אקון, מהו דתימא אקנתא מילתא היא, קמ"ל — פי' אקון חזרו לירוקותן כלומר חזרו לחיות. פ"א, אקנתא לשון חזקה.
<b>הערוך ערך אקון</b>
<h2>דף יט:</h2>
נהירנא כד הוה קיימין ד' סאין בסלע — בב"ר פרשה ל"ד ותנח התיבה "ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא" (קהלת ט', ט"ו) אמר הקב"ה אין לית אתון מנהרין ליה אנא מנהר ליה "ויזכר אלהים את נח" (בראשית ח', א').
<b>הערוך ערך נהרגג</b>
הא — דאתיא ניחא הא — דאתיא רזיא — פי' בכח.
<b>הערוך ערך רזגא</b>
נעשו גשמים סקימיון בעולם — פי' מבררין ומבחינין אם הדור זכאי ואם חייב, קודם שיחרב בית המקדש בלשון של זהורית ובדברים הרבה.
<b>הערוך ערך סקימיון</b>
<h2>דף כ.</h2>
"וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים" (מלאכי ב', ט') אמר רב יהודה אמר רב לברכה, דלא מוקמי מינן לא רישי נהרא ולא גזי דפטי ולא רישי כרבי — פי' שוטרים (שחובשין)
<b>שחובטין] בני אדם ולוקחין ממונן. [הערוך ערך גאזגז</b>
ומטייל על שפת הים... והיה מטייל אחריו — "וחוג שמים יתהלך" (איוב כ"ב, י"ד) תרג' ותקוף רומא דשמיא יטייל.
<b>הערוך ערך טיילגא</b>
<h2>דף כ:</h2>
אשיתא — פי' כותל.
<b>הערוך ערך אשיתא</b>
ולא קראתי לחבירי בחניכתי ואמרי לה בחניכתו — פי' חניכתי שלא כיניתי לו שם, ולא בחניכתו ואפילו שם שכינו אחרים לא קראתיו.
<b>הערוך ערך חנךגא</b>
ביומא דעיבא מפקי ליה בגוהרקא דדהבא — פי' כסא של זהב.
<b>הערוך ערך גהרק</b>
איכא דאמרי מילתא דשיבתא הוה גמיר — פי' בתשובות רוח רעה שאוחזת התינוקות בצואר במפרקת בגידים שאחורי הצואר ומייבשת אותם מתנונה והולך עד שימות, ושמה בל' ארמית שיבתא וזמנה מבן ב' חדשים ומתירא קטן ממנה עד ז' שנה, וממה היה בשעה שאמו באה מבית הכסא או מנהר ומניקה בנה לאלתר. פ"א, בהלכות גדולות (הל' יוה"כ דף ל') שיבתא רוחא היא דשריא על ידא דאנשי בלילא, ומאן דנגע במיכלא בלא מימשא ידוהי שריא ההוא רוחא על מיכלא ומסכנא, ומשום הכי שרו רבנן למימשא [ידא] ומיספא לינוקא. וי"מ מילתא דשיבתא דתענית משקה של רפואה.
<b>הערוך ערך שבתא</b>
<h2>דף כא.</h2>
גודא — פי' קיר. "למה פרצת גדריה" (תהלים פ', י"ג) תרג' למה תקפת גודהא.
<b>הערוך ערך גדגו</b>
תלה נפשיה באסקריאה — בר"ג דהמוכר את הספינה (ב"ב ע"ג.) תורן — אסקריא, וכן הוא אומר "ארז מלבנון לקחו לעשות תורן עליך" (יחזקאל כ"ז, ה').
<b>הערוך ערך אסקריא</b>
נחום איש גמזו — יש מפרשים שם מקום בדברי הימים (ב' כ"ח, י"ח) יש שם אחת מן העיירות — גמזו שמה. ורבינו נסים פי' על שם שהיה אומר על כל צרה שהיתה עליו גם זו לטובה.
<b>הערוך ערך גמזו</b>
גידם בשתי ידיו.
<b>הערוך ערך גידם</b>
סיפטא — פי' ספטא — קמטרא בל' משנה ובל' ישמאעל ספט.
<b>הערוך ערך ספט</b>
סרקינהו לספטי ומלנהו עפרא.
<b>הערוך ערך סרקגא</b>
גילי — פי' קש.
<b>הערוך ערך גלגא</b>
<h2>דף כא:</h2>
מנה בן מנה — פי' חכם בן חכם. מנה בן פרס — חכם בן מי שלא היה אביו חכם.
<b>הערוך ערך מןגיב</b>
זבילא — פי' פלא בלע"ז, הנושאת הזבל משליכין על המת.
<b>הערוך ערך זבילא</b>
קמצי — פי' חגבים.
<b>הערוך ערך קמץגה</b>
זוודא — פי' צידה.
<b>הערוך ערך זוודגב</b>
והוה ליה לבושא דאית ביה ביזעי ביזעי באפי כוסילתא — פי' כמו סריטה שסורט האומן בצואר למצץ דמו.
<b>הערוך ערך כסלגד</b>
אכלינהו אשקינהו ומאיך ליה ביסתרקי — פי' כרים וכסתות.
<b>הערוך ערך בסתרקי</b>
<h2>דף כב.</h2>
מסתייך — "די מחסורו" (דברים ט"ו, ח') תרגום כמיסת חוסרניה, "מסת נדבת ידך" (שם ט"ז, י')
<b>תרג' מיסת]. [הערוך ערך מסת</b>
א"ל מאי עובדך א"ל זנדוקנא אנא ואסרנא גברי לחוד ונשי לחוד — פי' שומר בית האסורים.
<b>הערוך ערך זנדוקנא</b>
פורייא — (כתובות י':) מאי פוריא אמר רב פפא שפרין ורבין עליה.
<b>הערוך ערך פרגב</b>
אייתא דורדיא דחמרא שדאי ליה בשיפולא — פי' דורדיא, שדריא, שמרים, כולן אחד הן, ובלשון ערבי שמו דרדי, "אך שמריה" (תהלים ע"ה, ט') ברם דורדייהא.
<b>הערוך ערך דרד</b>
אמינא ליה דשתנא היא — בר"ג דפ' אין מעמידין (ע"ז כ"ד:) אמר רב ספרא כמאן קרו פרסאי לנדה דשתנא מהכא "כי דרך נשים לי" (בראשית ל"א, ל"ה).
<b>הערוך ערך דשתנא</b>
<h2>דף כב:</h2>
מיתחזי ליה כי אנבא — ס"א נבא — פי' ביצי כינים כגון הא דר"ג ח' שרצים (שבת ק"ז:) הטפויים וביצי כינים, ופי' רב האי גאון זה דתענית הגירסא כך היא כינבא והביא לו דומה אותו דנזיר ואמר שהן ביצי כינים האמורים בשמונה שרצים, ויש ששונים יאניכא — ומפרשינן תולעת כדגרסינן בכיסוי הדם (חולין פ"ה:) ר' חייא נפיל ליה יניכא בכיתניה וזהו העיקר.
<b>הערוך ערך אנקא</b>
שכל זמן שאין הגשמים יורדין ואינן מרובין — מטשטשין את הארץ ואינה מוציאה פירות.
<b>הערוך ערך טשטוש</b>
<h2>דף כג.</h2>
אהדריה משוניתא לחוני המעגל — פי' מקום גבוה מפסיק בין ב' שדות כגון (אהלות פי"ח, מ"ו) איזהו שונית מקום שהים עולה בזעפו, וי"א, כמין גומא. ויש אומרים כגון אילני סרק.
<b>הערוך ערך משניתא</b>
חמרתיה הוה מעברא אולידא רמכי רמכי — פי' עדרים עדרים.
<b>הערוך ערך רמך</b>
אשכחיה דקא רפיק ריפקא — פי' חופר.
<b>הערוך ערך רפק</b>
<h2>דף כג:</h2>
חנן הנחבא — יש מפרשין שהיו חכמים רוצים למנותו פרנס ולא קבל והלך ונחבא, ובגמ' שלנו מפורש אמאי קרו ליה חנן הנחבא שהיה מחביא עצמו בבית הכסא — יותר מכל אדם.
<b>הערוך ערך חנא</b>
הבו לי גולקא ואיזל ואיזבון רוזינקא — פי' שקים.
<b>הערוך ערך גאלק</b>
איזול ואיזבון לכו רוזינקא ס"א איזול ואיתי בזוזא עיבורא.
<b>הערוך ערך רזינקא</b>
איכא ר' יוסי דמן ידקרת.
<b>הערוך ערך ידקרת</b>
נגה עד דמייתי להו רפתא — פי' נתאחר להביא להן פת בשעת האוכל.
<b>הערוך ערך נגה</b>
<h2>דף כד.</h2>
אתה הטרחת תאנה להוציא פירותיה בלא זמנה — פי' שטורח להקב"ה יותר מדאי ועובר הוא ומזלזל בדברי חכמים שאמרו לא נכון לעשות כן.
<b>הערוך ערך גסגג</b>
אזל זבן ביה חיטי, ואסיק שדייה בכלכא — פי' אוצר של חיטים. אתו עבדי שדו ליה סודרא בקקיה — והוו קא מצערן ליה — פי' קועיה והוא הצואר, ור"ח פי' שוקיו.
<b>הערוך ערך קקגד</b>
פירא דכוורי — פי' חפירה ששם דגים.
<b>הערוך ערך פראגב</b>
<h2>דף כד:</h2>
זתים שכבשן בטרפיהן — פי' זו המשנה בעוקצין (פ"ב, מ"א) וראש הפרק הוא זתים שכבשן בטרפיהן — טהורים, לפי שלא כבשן אלא למראה, והיה אומר לתלמידיו הויות דרב ושמואל קחזינא הכא — כלומר הלכה קשה היא וצריכה יגיעה כמו הויות דרב ושמואל. כולהו תנויי בנזיקין הוה — פי' באותן הדורות לא היו יגעים אלא בדברים הקשים, אבל השאר פשוטים היו להם, ולא היו צריכין לטרוח בהן. פ"א, זיתים שכבשן בטרפיהן ונגע שרץ לטרפיהן שהן חוץ לקדירה — לא טימא למה שבקדירה, האשה שכובשת ירק בקדירה ותולה ממנה ירק חוץ לקדירה ונגע בה שרץ — אין מטמא למה שבקדירה. מתנינן בעוקצין י"ג מתיבתא — פי' י"ג אפי. ס"א מתיבתין — ומפרשין עניינים.
<b>הערוך ערך זת</b>
האשה שכובשת ירק בקדרה... זיתים שכבשן בטרפיהן — פי' בערך זית.
<b>הערוך ערך כבשגב</b>
מתני' בעוקצין י"ג מתיבאתא — כבר פירשתי בערך זת.
<b>הערוך ערך מתיבאתא</b>
חזא כינופיא
<b>א"ל] מאי האי [א"ל] אכוספתא דתמרי דקא מזדבן — פי' לשון לעז הוא כוספא של תמרים. [הערוך ערך כספא</b>
למחר אתו ארבי דארזנאי — פי' ספינות מלא אורז.
<b>הערוך ערך ארזןגא</b>
לא ליהוי פיקר בהדי יהודאי ס"א עסק דברים.
<b>הערוך ערך פקרגא</b>
מי איכא דמיטרח קמי שמיא כולי האי למחר אשכחיה לפורייה דמרשם בסכיני — פי' שטורח להקב"ה יותר מדאי ועובר הוא ומזלזל בדברי חכמים שאמרו לא נכון לעשות כן.
<b>הערוך ערך גסגג</b>
רב פפא גזר תעניתא, חלש ליביה טעים מידי, בעי רחמי ולא אתא מיטרא. א"ל רב נחמן בר אשפרתי — פי' הוא שם אמו של רב פפא.
<b>הערוך ערך ברגאושפרתי</b>
אי שרף מר פינכי דדייסא.
<b>הערוך ערך שרץגא</b>
אי שריף מר פינכא דדייסא — פי' קערה גדולה בל"י פינכי.
<b>הערוך ערך פנךגא</b>
<h2>דף כה.</h2>
אגנא — פי' כגון ספל שלשין בו מלשון "וישם באגנות" (שמות כ"ד, ו').
<b>הערוך ערך אגןגב</b>
אמרה לה פלניתא אייתי מסא דחריכא ריפתיך... תנא אף היא להביא מרדה נכנסה — פי' מסא היינו מרדה שרודה את הפת מן התנור.
<b>הערוך ערך מסאגא</b>
להביא מרדה נכנסה — "ברחת ובמזרה" (ישעיה ל', כ"ד) תרגומו מרדה.
<b>הערוך ערך מרדה</b>
סניפי עשאום — פי' פלימו אמר כל כך נתארכו שהותירו אמה לכאן ואמה לכאן. ויש אומרים כל כך נתארכו שחתכו מהם ועשו מן החתיכות סניפין בין הקורות העליונות לקורות התחתונות. פ"א, שהיו הקורות מסונפין זה עם זה ונתחברו.
<b>הערוך ערך סנף</b>
חזייה דבכה ואחיך ונפק צוציתא דנורא מאפותיה — פי' כעין ציצית, וי"ל בענין ניצוצין דנור.
<b>הערוך ערך צץגג</b>
מחיין באיסקוטלא אאפותאי — פי' כשכופף אדם אצבעו על בוהנו ופושטה בכח ומכה בו.
<b>הערוך ערך איסקוטלא</b>
טרק באיסקוטלא אפותא — פי' בל' חכמים פדחת ובל' תורה — מצח.
<b>הערוך ערך אפותא</b>
אלעזר ברי גרו בך גירי — כך היה שונה הגאון ופי' ברכה היא וכך אומר לו לעתיד לבא עתידין גרים שיגורו בך כענין שנאמר "יגורו בך נדחי" (ישעיהו ט"ז, ד').
<b>הערוך ערך גרגא</b>
<h2>דף כה:</h2>
בתולת שקמה — ג' טפחים, וסדן השקמה — ב' טפחים — פי' שרש שקמה.
<b>הערוך ערך סדןגא</b>
בתולת שקמה — פי' כל שלא החליפה.
<b>הערוך ערך בתולה</b>
ת"ר עד היכן גשמים יורדים והציבור פוסקין ומתענין ר"מ אומר כמלא ברך המחרישה — פי' כשיעור חפירת האת בקרקע.
<b>הערוך ערך ברךגג</b>
תהום אמר לחבירו אבע מימך, קול שני ריעים אני שומע — פי' קול שני צינורין ניסוך המים וניסוך היין הנמשכים מנקבי הספלים שעל המזבח כדכתיב "תהום אל תהום קורא לקול צנוריך" (תהלים מ"ב, ח').
<b>הערוך ערך רעגב</b>
רדיא... דדמי לעגלא תולתא — דדמי לעגלא תולתא והיינו "קול התור נשמע בארצנו" (שה"ש ב', י"ב) ופי' תור היינו עגל.
<b>הערוך ערך רדגח</b>
עד שיתמקמק — תרגום "וגבר ימות ויחלש" (איוב י"ד, י') וגברא ימות ויתמקמק.
<b>הערוך ערך מקמק</b>
<h2>דף כו.</h2>
אילו הן המעמדות — וכבר פי' בע' אנשי.
<b>הערוך ערך עמדגא</b>
ובני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות — פי' (לקמן כ"ח) גונבי עלי — גונבי דעת יושבי פרדסאות באומרם להם כי התאנים הבכורות הללו אנו הולכין לכתוש אותן במכתש שלפנינו בעלי שעל כתפינו לעשותן קציעות של דבילה, פי' עלי — יד המכתש כדכתיב "אם תכתש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי" (משלי כ"ז, כ"ב).
<b>הערוך ערך גנבגא</b>
<h2>דף כו:</h2>
מאן דאמר הלכה — דרשינן לה בפירקא, מאן דאמר מנהג — מדרש לא דרשינן, כי אתו לקמן — מורינן להו, מאן דאמר נהגו העם — אפילו אורויי לא מורינן להו, ואי עביד — לא מהדרינן להו.
<b>הערוך ערך נהגגא</b>
<h2>דף כז:</h2>
בראשון אין מתענין מפני הנוצרים — פי' יו"ט שלהם הוא.
<b>הערוך ערך נצרגב</b>
"שבת וינפש" (שמות ל"א, י"ז) — כיון ששבת וי אבדה נפש — פי' נשמה יתירה נותן הקב"ה באדם בערב שבת, שנאמר "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי" כלומר כל מה שנברא בעוה"ז להתענג בהן נשמתן, ביום השביעי נבראו, ומתגדלת ומתרווחת בשבת, וכיון ששבת — וי' אבדה נפש, כלומר נתמעטה הנשמה.
<b>הערוך ערך נפשגא</b>
<h2>דף כח.</h2>
במכתשת שלפנינו, ובעלי שעל כתפנו.
<b>הערוך ערך מכתש</b>
ובני קוצעי קציעות — כבר פירשנו בע' גנב.
<b>הערוך ערך קצעגא</b>
<h2>דף כט:</h2>
וגיהוץ שלנו ככיבוס שלהם, וכלי פשתן אין בהן משום גיהוץ — פי' גיהוץ שלנו ככיבוס שלהם לפי שכלי פשתן שלהם דקין הן ביותר ובכיבוס הראשון מתלבנין כבגיהוץ שלנו, [פי' גיהוץ שמעבירין על הבגדים אבן חלקה להחליקן] חומרתא — אבן שמחליקין בה בגדי פשתן נקראת בלעז לישקא.
<b>הערוך ערך גהץגא</b>
<h2>דף ל.</h2>
בתשעה באב אסור ברחיצה, ובסיכה, ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המטה — בירושלמי ברכות בפ' תפלת השחר בתשעה באב מתפללין רחם ה' אלהינו עלינו וכו', והגאון אמר יהא בנדוי כל מי שעושה אחת מכל אלו בט' באב.
<b>הערוך ערך תשע</b>
<h2>דף ל:</h2>
יום שביטל הושע בן אלה פרוזדאות שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים, כדי שלא יעלו ישראל לרגל — פי' פרוזדאות — שומרים.
<b>הערוך ערך פרזדאות</b>
<h2>דף לא.</h2>
וקרו ליה יום תבר מגל — פי' מעתה אין אנו צריכין מגל לחתוך בו עצים, שמיום ט"ו באב תשש כח השמש, וכשכורתין עצים מן היער אינן מתיבשין ונשארת בהן לחלוחית ומתליעין, וכל עץ שיש בו תולעת פסול לגבי מזבח, מכאן ואילך מן ט"ו באב כל המוסיף במשנתו לשנות מוסיף מן הלילה ליום ששונה גם בלילה יוסיף לו הקב"ה אורך ימים ועושר וכבוד, ודלא מוסיף אלא ישן כל הלילה — יאסף, כלומר מתרשל ואינו מבקש חיים שהתורה כתוב בה "כי הוא חייך ואורך ימיך" (דברים ל', כ').
<b>הערוך ערך תברגא</b>
כל הכלים טעונין טבילה — גמ' אמר ר' זריקה אמר ר' אלעזר אפילו מקופלין ומונחין בקופסא — פי' כל הכלים המשאילות זו לזו טעונין טבילה שמא דנדה היו.
<b>הערוך ערך טעןגא</b>
מאן דמוסיף — יוסף, ודלא מוסיף — יאסף — פירשנו בע' תבר מגל.
<b>הערוך ערך סףגב</b>
